בכל חברה אנושית ישנה שונות רבה בין הפרטים, ובמיוחד במדינת מהגרים כמו מדינת ישראל. ישנה נטייה טבעית, בעיקר בקרב ילדים ונוער, לרצות להיות "כמו כולם", "אחד מהחבר'ה", ולא להיות משויך או מזוהה עם "האחרים". כך, בקלות רבה מידי נמצאים "האחרים" מנודים ומבודדים, ולעיתים גם מוחלשים ומושפלים.

"האחרים" יכולים להיות נערים ונערות הסובלים מעודף משקל, המתקשים בלימודים, עולים חדשים, בעלי נכות או מוגבלות – ובעצם, במצבים מסוימים – כל אחד מאיתנו. במפגש זה נעלה את סוגיית הסובלנות ל"אחר", ואת "האחרות" של כל אחד מאיתנו.

נדון במחויבותה המוסרית של החברה האנושית לגלות אמפטיה, להכיל, ולתת יחס הוגן ושווה כלפי כל החברים בה.

נבדוק מגוון של דרכים קולנועיות להעברת מסרים בנושא האחר, ונשתמש בקטעי סרטים בכדי להמחיש נקודות מבט שונות, וליצור הזדהות עם אנשים שונים במצבים שונים, ולעורר דיון וחשיבה.

במפגש מוצגים קטעים נבחרים מסרטים בהתאם לגיל הקהל ביניהם מהסרטים: קוראים לי סם, מועדון ארוחת בוקר, מעל כולם, ילדי אס.אס.אס.אר. , באמצעות דיון בדמויות קולנועיות ובדמות האחר בקולנוע. עורכים דיון בנושא הקולנוע ההומניסטי.