הזמר העברי

מאת: רחל פרומן קומלוש, מחלקה לספרות אוניברסיטת חיפה

הזמר העברי הוא לא רק אחת מהאומנויות האהובות עלי ,אלא גם אחד מהקשרים היותר עמוקים שלי לארץ הזאת ולהווי החיים בה. הוא מלווה אותנו ברגעי השמחה והצער,מתעד את הווי חיינו בארץ הזאת ומקיים קשרים הדוקים עם המורשת שלנו.

חוקריו טוענים שראשיתו בשנות ה-20 של המאה ה-20 וממקמים את הראשית בארץ במקום מסוים:"בגימנסיה הרצליה". למעשה הוא ממשיך מורשת עתיקת יומין. ארכאולוגים וחוקרי עבר טוענים שבני ישראל התפרסמו בעולם העתיק כמשוררים וזמרים,ואין פלא,עבודת הלויים בבית המקדש הייתה ספוגה בשירים,מהיפים שנכתבו אי פעם.שירת הלויים הייתה כל כך קסומה,עד שאפילו הבבלים המנצחים בקשו:"שירו לנו משירת ציון"(בני ישראל סרבו לשיר אותה על אדמת ניכר,ועם עלות עזרא הסופר עלו מבבל מאתיים ארבעים וחמישה (245) משוררים) .

אחת התופעות המרנינות היא העניין המחודש של צעירים בשימור הזמר העברי. אותם צעירים מגשימים הלכה למעשה את חזונם של חוקרי הזמר העברי שהבולטים שבהם: מאיר נוי, פרופ' הרצל שמואלי,ד"ר דן אלמגור, אליהו הכהן, נחומי הרציון, נתן שחר, ד"ר טלילה אלירם, ד"ר מיכאל וולפה.

בנוסף אליהם פעילים עורכים ומפיקים מוזיקליים כמו נאוה בודק-אחירון ,בערוץ הראשון ועמליה רוזן בגלי צה"ל.
דמות מפתח בשימור הזמר העברי היא נחום היימן. הוא הקים ב2002 את העמותה לשימור הזמר העברי ,שמטרתה לדברי נחום היימן: לשמר ולשחזר את ראשית הזמר העברי ויוצריו. אותם שירים ויוצרים מופלאים שהקימו תרבות יש מאין, הולכים ונשכחים. החומרים המונחים על סרטי טייפ ישנים נהרסים בשל הזנחה וחוסר עמידות במבחן הזמן והצעירים שבינינו מחמיצים הסטוריית זמר מפוארת, בעיקר משום שהשירים והסיפורים סביבם אינם נגישים.

תהליך השחזור והשימור של החומרים הישנים יקר מאוד ומאידך, הם נחשבים כ"לא מסחריים". לחברות התקליטורים המסחריות אין עניין בטיפול בחומרים הללו ובשל כך ולכן הוקמה העמותה, שאינה פועלת למטרות רווח. העמותה נתמכת חלקית ע"י גופים ציבוריים ומסחריים אך תמיכה זו אינה מכסה את מחיר השחזור היקר. קניית התקליטורים ע"י הציבור – אמורה לכסות את יתרת העלות. (תרומה עם תמורה...)

כל תקליטורי העמותה מלווים בחוברות מילים מושקעים במיוחד, מלווים באינפורמציה רבה, צילומים וסיפורי השירים ומהווים תחקיר מזומר של תקופה אשר קולה כמעט נאלם ונעלם."
הצעירים שהרימו את הכפפה והפכו את האינטרנט לספרייה שלהם הם חברי זמרשת(פרויקט חירום הצלה ומחשוב של הזמר העברי המוקדם). הם עוברים מבית לבית ומקליטים את השירים מפי מבוגרים שזוכרים אותם,מתעדים אותם ומארגנים ערבי זמר. הצוות המייסד של זֶמֶרֶשֶׁת (שנת 2007):

אביתר כהן, אפרת יצחק, ברק פז, יאיר אבן-זוהר, אביבית אפפלבאום, גלי נחמן, פרופ' שי בורשטין,והזמרת שמופיעה ומבצעת את השירים היא נוגה אשד.
אבל יש גם צעירים שהם גיבורי אינטרנט ובאמצעות ערוץ פרטי ב-YOUTUBE מעלים לאינטרנט אוצר של ממש.עמית פטר כהן ,צעיר ירושלמי בשנות ה-20 לחייו,עורך עיתון קומיקס העלה אלפי שירים עבריים של פעם לאתר שלו.(ללחוץ על שמו ולהגיע לקישור) וכמוהו עושה גם איש תוכנה,גיא מכפר סבא(שמסרב למסור את שם המשפחה שלו,כי הפך ל"ספרייה לשירים עבריים",אם כי עונה ברצון לפניות בערוץ שלו,שם יש גם קישור לסיפור שלו ).
למלחינים ולזמרים עבריים רבים ערוץ משלהם ב-YOUTUBE, ספריית המולטימדיה הפופולארית בעולם המכילה סרטונים בעלי ערך הסטורי רב בכל התחומים.
האפשרות לבנות לעצמך ערוץ משל עצמך ולאגור בו הן את הסרטונים המועדפים,להעלות סרטונים,וליצור קהילה בינלאומית משל עצמך, רשת חברתית שחובבת את מה שאתה חובב,היא אפשרות מאד משמחת.התקליטים ,ההופעות,הקליפים שמעלים החברים ביו-טיוב(צריך להירשם לאתר ,כדי להנות משלל האפשרויות-כולל המלצות אישיות ועוד') של פעם. תהנו.

והערה לסיום:בשנים האחרונות נוסף חג חדש-הארוך מכל חגינו: חודש הזמר העברי,שנחוג בין יום העצמאות לחג השבועות, ואפילו כנסת ישראל משתתפת בחגיגה.(לא פלא לשתיים מחברות הכנסת שלנו אמהות ,שהן זמרות - שולמית ליבנת אמה של לימור ליבנת, והדסה סיגלוב ,הסולנית של להקת "שירו שיר"(מנצח מאיר הרניק),אמה של אורית נוקד.